תהיה הגיוני, עד הסוף! | עצירה למחשבה על פרשת נצבים תשפ״ג

משה רבנו מזהיר:

האם  יֵשׁ בָּכֶם אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה לַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם – לשמור מצוות, אבל גם לעבוד עבודה זרה?

רגע. הם עמדו בהר סיני, ראו נסים במדבר, שמעו מאבותיהם על יציאת מצרים.

מדוע שישקלו בכלל את האופציה הזו?

המדע המודרני של כלכלה התנהגותית מסביר: אנו יכולים להיות רציונליים, אבל אנחנו לא.

וזה מתחיל מוקדם מאד, כבר בסיפור בראשית…

ומהי עצתו של אליהו הנביא?

*   *   *

הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

ערב כניסתם לארץ, מזהיר משה רבנו[1] את עם ישראל:

יָשַׁבְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם… עָבַרְנוּ בְּקֶרֶב הַגּוֹיִם – נחשפתם לאורח החיים שלהם.

וַתִּרְאוּ אֶת שִׁקּוּצֵיהֶם וְאֵת גִּלֻּלֵיהֶם, עֵץ וָאֶבֶן כֶּסֶף וְזָהָב – הם השקיעו הרבה בפסלים

אֲשֶׁר עִמָּהֶם – והם שומרים אותם קרוב.

מה זה עושה לכם?

פֶּן יֵשׁ בָּכֶם אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה לַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם – לשמור מצוות, אבל גם לעבוד עבודה זרה.

פֶּן יֵשׁ בָּכֶם שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה – האם יש בתוככם צמחי רעל?

גם בתלמוד דנו בכך[2].

עבודה זרה מאהבה ומיראה – זו לא קבלת אלוהות. אז מה כן?

בעקבות פרשתנו, הרמב"ם מסביר:

חשק בצורה זו מפני מלאכתה שהיתה נאה ביותר, או שעבדה מיראתו כמו שמדמים (מדמיינים) עובדיה…

הפסלים יפים, עובדיהם לוקחים אותם לכל מקום. אז אולי?

****

פוסחים ומדלגים

זו תופעה שצריך להבין. מה התהליך הפסיכולוגי?

ובכן, זה מתחיל בכך שיודעים שיש עבודה זרה, שיש כאלו שעובדים אותה.

ואז מסתכלים ורואים איך זה נעשה. פסלים יפים, עבודה מעניינת. ואומרים שזה משפיע…

אז אולי כדאי? להרוויח עוד אופציה…

ככה משתכנעים.

רגע. זה לא הגיוני!

בני ישראל עמדו בהר סיני, שמעו מהוריהם על הנסים של יציאת מצרים, ראו נסים במדבר.

איך אדם בוחר נגד ההגיון הבריא שלו?

נדלג ארבעת אלפים שנה קדימה.

תחום חדש יחסית, הכלכלה ההתנהגותית, מנסה להבין כיצד בני אדם פועלים ומדוע הם עושים דברים לא הגיוניים.

החוקר ריצ'רד תיילר הקדיש לכך את ספרו "ככה לא מתנהגים":

האדם נקרא הומו סאפיינס, כלומר האדם החושב. באופן אידיאלי, הוא אמור להתנהג כמו הומו אקונומיקוס, כלומר האדם המכלכל צעדיו בתבונה. אבל לא, בני אנוש אינם חיים ופועלים בעולם הגיוני – אלא במציאות, ושם אנו כולנו נכשלים באי-תנהגויות, כלומר החלטות לא רציונליות.

חוה האמינה לנחש, אדם – לחווה.

והנה דוגמא מימינו. אי-תנהגות של אדם הגיוני מאד, אחד הפיזיקאים הגדולים בהיסטוריה.

נילס בוהר – כך אומרים, אבל רק א-לוהים יודע את האמת – תלה פַּרְסָה ליד דלתו.

כשנשאל, הסביר:

אני לא מאמין בזה, כמובן, אבל שמעתי שזה מביא מזל טוב גם למי שלא מאמין.

למזל אין מקום בפיזיקה. פַּרְסָה אינה מפעילה שום מערכת סיבתית, לטוב ולרע.

ועדיין הוא חושק בַּפַּרְסָה.

נגד המדע, נגד ההגיון, כי אולי זה כן עובד.

זו אי-תנהגות.

התורה וחכמינו הבינו את זה הרבה קודם. אדם רציונלי לא ייטוש את הברית עם א-לוהים עבור האפשרות שעבודה זרה מרשימה תביא לו תועלת.

אבל, כפי שאומר משה בפרשתנו, אנו כולנו מועדים לבחור באי-תנהגות…

בכל אדם יכול לצוץ פתאום שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה…

****

אין גם וגם

איך מתמודדים עם זה?

משה רבנו מאיים.

לֹא יֹאבֶה יְדֹוָד סְלֹחַ לוֹ!… יֶעְשַׁן אַף יְדֹוָד וְקִנְאָתוֹ בָּאִישׁ הַהוּא… וּמָחָה יְדֹוָד אֶת שְׁמוֹ…

האיום לא הספיק.

עם ישראל התמכר לעבודה זרה. פסלונים של עשתורת, אלילת הפריון וההנקה, נמצאו בהמוניהם גם באתרים יהודיים. כמו בוהר עם הפרסה, יהודים טובים חשבו שלא כדאי להפסיד את הסגולה.

אליהו הנביא, בניסוי שלו בהר הכרמל[3], מי יכול להוריד אש מהשמים, קורא לעם:

עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים? אִם יְדֹוָד הָאֱ-לֹהִים – לְכוּ אַחֲרָיו; וְאִם הַבַּעַל – לְכוּ אַחֲרָיו.

תבחרו ותהיו עקביים! תחיו כמו הומו אקונומיקוס!

אין גם וגם!

*   *   *

עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

[1] דברים (נצבים) כט, טו-יט

[2] סנהדרין סא ב; רמב"ם עבודה זרה ג ו;

[3] מלכים א יח, כא