ושאלת - ask@veshaalta.com

ושאלת - שאלות תשובות ומאמרים

הצהרת כוונות:

מטרתנו לפתוח ולקדם שיח פורה ומחכים: שום דבר אנושי אינו זר לנו, ובכל דבר אנו מבקשים לברר את האמת – ולעתים קרובות את מה שניתן ללמוד על כך מן התורה.

כבר אמרו לפנינו "שמע האמת ממי שאמרה". לכן אזנינו כרויה להפיק תועלת מכל דבר מדע ואמת, יהיה האומר מי שיהיה.

רשימת המקורות שלנו זהה לרשימת ספרי התורה שבכתב ושבעל פה מנתינתה בסיני ועד היום, אך כל מקור מידע ראוי להקשבה, לקריאה, לבדיקה וללימוד.

כלי הבירור שלנו הוא היכולת האנושית לחשוב, לנהל דו שיח, להבין ולהגדיר ובכלל להשתמש בכלי החשיבה שנתברכנו בהם.

נוכל להציע תובנות, לשתף תחושות, לדון בנושאים בוערים או נשכחים כאחד, אבל גם אם נשמח על כל מעיין, האחריות על כל אחד ואחד מאיתנו לחיות חיים אותנטיים, לחפש את המשמעות הייחודית שיש לחייו של כל אחד ואחת מאיתנו.

נשמח על כל שאלה ועל כל תגובה. לכל אחד יש מה לתרום!

 במקום מבוא:

בימים ההם, כמו בפעמים רבות יותר מדי בהיסטוריה שלנו, עמישראל היה משועבד. זרים שלטו כאן, לקחו מה שרצו, ואיש לא העז להתנגד.

בימים ההם, עסק איש צעיר (אבל גילו לא נודע לנו) בעבודה קשה שצריכה להיות משמחת. דישה. פירוק גרגירי החיטה מתוך היבול. הלחם של השנה הבאה הגיע. אך היכן עשה זאת? בגת, הלא הוא המרתף שבו דורכים את הענבים. אהה, צריך היה להסתתר כדי שהמדינים, הלא הם השולטים בימים ההם, לא יקחו לעצמם את השלל, שאחרים עבדו עליו והם יגזלו אותו בכוח הזרוע.

והנה, בעוד גדעון עמל לבדו, בא איש אחד והתיישב ליד עץ האלה השייך לאביו של גדעון. גדעון עובד והאיש יושב. ולא ידע גדעון כי האיש הוא בעצם מלאך, כי איך מזהים מלאכים? הם נראים, לפעמים, בדיוק כמו בני אדם רגילים, כמוני וכמוכם.

גדעון עובד והאיש קורא אליו את הברכה המקובלת: ה' עמך, גיבור החיל!

ובעצם, זו ברכה שאינה מקובלת כל עיקר. ראשית, בגלל ששם א-לוהים, א-לוהי היהודים, לא נזכר זה זמן רב כי מלאה הארץ פסלים של עבודה זרה. וגם הכינוי "גיבור החיל", מה לו ולאיש צעיר הטרוד בעבודתו, וכפי שנראה, גם בספקותיו?

כאילו חכה גדעון לרגע הזה, פונה הצעיר אל הזר ופותח את לבו לפניו:

יש ה' עמנו?

ואם כן, אז למה מצאתנו כל זאת? השלטון הזר, הפחד, גזל הרכוש?

ואם ה' עמנו, איה כל נפלאותיו?

מספרים על הנסים והנפלאות של יציאת מצרים, היכן הם היום?

אם יש אלוקים, הלא הוא נטשנו! עזב אותנו.

כמה זמן תססו המחשבות האלו בלבו של גדעון הצעיר – לא נודע לנו. סופרו לנו רק המילים הקשות והאמיצות האלו, כיון שעל מנת לשאול, אפילו בלב, צריך עוז. וכי רשאי אדם לשאול שאלות על או נגד א-לוהיו?

אבל מי ששואל, הוא כבר בן חורין.

והנה התשובה:

ויאמר ה' אליו, אל גדעון:

לך בכוחך זה, והושעת את ישראל!

הלא שלחתיך!

מי ששואל שאלות, מי ששומר עדיין על גחלת החירות, על הרצון להיות חופשי, ועל התקוה להגשים ולהביא עידן טוב יותר, הוא לא רק בן חורין כאן ועכשו. הוא גיבור. הוא בעל כוח.

שאילת שאלות אינה איסור. היא מצוה, במושגים דתיים. היא הדרך היחידה להגיע לאמת, להשתחרר – ולשחרר גם אחרים, יש לקוות.

הקול הזה, ההפתעה שדווקא השאלה היא הדרך, ממשיך להדהד. הקשיבו, פתחו לבככם, ושאלו כל מה שתרצו.

בכוח הזה אפשר להשיג גאולה ובוודאי שרק כך אפשר להיות בני חורין.

***

(א) וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל הָרַע בְּעֵינֵי יְדֹוָד וַיִּתְּנֵם יְדֹוָד בְּיַד מִדְיָן שֶׁבַע שָׁנִים:

(ב) וַתָּעָז יַד מִדְיָן עַל יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי מִדְיָן עָשׂוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְהָרוֹת אֲשֶׁר בֶּהָרִים וְאֶת  הַמְּעָרוֹת וְאֶת הַמְּצָדוֹת:

(ג) וְהָיָה אִם זָרַע יִשְׂרָאֵל וְעָלָה מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי קֶדֶם וְעָלוּ עָלָיו:

(ד) וַיַּחֲנוּ עֲלֵיהֶם וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת יְבוּל הָאָרֶץ עַד בּוֹאֲךָ עַזָּה וְלֹא יַשְׁאִירוּ מִחְיָה בְּיִשְׂרָאֵל וְשֶׂה וָשׁוֹר וַחֲמוֹר:

(ה) כִּי הֵם וּמִקְנֵיהֶם יַעֲלוּ וְאָהֳלֵיהֶם יבאו וּבָאוּ כְדֵי אַרְבֶּה לָרֹב וְלָהֶם וְלִגְמַלֵּיהֶם אֵין מִסְפָּר וַיָּבֹאוּ בָאָרֶץ לְשַׁחֲתָהּ:

(ו) וַיִּדַּל יִשְׂרָאֵל מְאֹד מִפְּנֵי מִדְיָן וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְדֹוָד: פ

(ז) וַיְהִי כִּי זָעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְדֹוָד עַל אֹדוֹת מִדְיָן:

(ח) וַיִּשְׁלַח יְדֹוָד אִישׁ נָבִיא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה אָמַר יְדֹוָד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָנֹכִי הֶעֱלֵיתִי אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם וָאֹצִיא אֶתְכֶם מִבֵּית עֲבָדִים:

(ט) וָאַצִּל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד כָּל לֹחֲצֵיכֶם וָאֲגָרֵשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם וָאֶתְּנָה לָכֶם אֶת אַרְצָם:

(י) וָאֹמְרָה לָכֶם אֲנִי יְדֹוָד אֱלֹהֵיכֶם לֹא תִירְאוּ אֶת אֱלֹהֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר אַתֶּם יוֹשְׁבִים בְּאַרְצָם וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקוֹלִי: פ

(יא) וַיָּבֹא מַלְאַךְ יְדֹוָד וַיֵּשֶׁב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר בְּעָפְרָה אֲשֶׁר לְיוֹאָשׁ אֲבִי הָעֶזְרִי וְגִדְעוֹן בְּנוֹ חֹבֵט חִטִּים בַּגַּת לְהָנִיס מִפְּנֵי מִדְיָן:

(יב) וַיֵּרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְדֹוָד וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְדֹוָד עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל:

(יג) וַיֹּאמֶר אֵלָיו גִּדְעוֹן בִּי אֲדֹנִי וְיֵשׁ יְדֹוָד עִמָּנוּ וְלָמָּה מְצָאַתְנוּ כָּל זֹאת וְאַיֵּה כָל נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ לֵאמֹר הֲלֹא מִמִּצְרַיִם הֶעֱלָנוּ יְדֹוָד וְעַתָּה נְטָשָׁנוּ יְדֹוָד וַיִּתְּנֵנוּ בְּכַף מִדְיָן:

(יד) וַיִּפֶן אֵלָיו יְדֹוָד וַיֹּאמֶר לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל מִכַּף מִדְיָן הֲלֹא שְׁלַחְתִּיךָ:

(טו) וַיֹּאמֶר אֵלָיו בִּי אֲדֹנָי בַּמָּה אוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל הִנֵּה אַלְפִּי הַדַּל בִּמְנַשֶּׁה וְאָנֹכִי הַצָּעִיר בְּבֵית אָבִי:

(טז) וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְדֹוָד כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ וְהִכִּיתָ אֶת מִדְיָן כְּאִישׁ אֶחָד:

 

(שופטים פרק ו)

 פרסומים אחרונים:

עצירה למחשבה על פרשת בשלח תשפ״ג: הַמָּן ואמנות החינוך

בני ישראל היו רעבים וא-לוהים הוריד להם מן. נקרא ונחשוב, ונגלה עקרונות חינוכיים בפרשה… *   *   * הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>> *   *   * המצרים טבעו בים. בני ישראל חופשיים! ועכשו – הם בדרך אל הארץ המובטחת. אבל החיים [...]

עצירה למחשבה על פרשת בא תשפ״ג: וַיְדַבֵּר יְדֹוָד אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר – התורה ופרשנותה

כולנו יודעים: א-לוהים הכתיב למשה את התורה מילה במילה. כל האומר שיש אפילו פסוק אחד שהוסיף משה מדעתו או שלא יצא מידי משה – הרי זה אפיקורס. אז איך אפשר להבין שכבר בפרשתנו א-לוהים נותן למשה מצוה קצרה בשלוש עשרה [...]

עצירה למחשבה על פרשת וארא תשפ״ג: יראת אלוקים – הדגם המצרי

איך מוכיחים שיש א-לוהים, שהוא שומע תפילה, שהוא שומר ישראל? במצרים היתה הזדמנות לראות נסים. אבל האם זה מספיק? בין הפסוקים אנו מכירים את האופן שבו עבדי פרעה החלו להשתכנע, לאט לאט, שעדיף להאמין למשה רבנו. ומה אנו יכולים ללמוד [...]

עצירה למחשבה על פרשת שמות תשפ״ג: המילה הקטנה הגדולה לָמָּה

משה רק רצה לעזור לאחיו, בני ישראל, וגם סיכן את חייו כדי להציל אחד מהם מידי מצרי. אך כאשר אמר תוכחה לבן עמו, נתקל בחשד ובשנאה. למה? ומה אפשר ללמוד מזה על האופן שבו מומלץ ולא מומלץ להשתמש במילה הזו, [...]

עצירה למחשבה על מסכת נדרים סבב י״ד: איך עונים ואיך לא עונים על שאלה בהלכה

 אפשר להתיר נדרים, אבל קודם צריך לדעת בדיוק מה היה שם. מעשה קצרצר בירושלמי (נדרים פרק ה הלכה ד) ממחיש לנו כמה צריך להיזהר לא לקבל שאלה תמימה כפשוטה, אלא לחקור ולדרוש. *   *   * הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>> [...]

עצירה למחשבה על פרשת ויחי תשפ״ג: הרעב חוזר!

דיוק של מילה אחת יכול לגלות הרבה מאד. מה קרה לאחר מות יעקב? מדוע אחי יוסף היו זקוקים להמשך הסיוע הכלכלי שלו? ואיך ניכרת כאן השגחת א-לוהים בהיסטוריה? *   *   * הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>> *   *   * לעתים [...]

עצירה למחשבה על פרשת ויגש תשפ״ג: גֹּשֶׁן – הגטו הראשון

יעקב ויוסף רצו שבני ישראל יתגוררו בגושן. למה? יש שלוש תשובות… *   *   * הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>> *   *   * היכן התגוררו בני יעקב במצרים? ובכן, כתוב: גֹּשֶׁן[1]. האם ניתן לזהות את המיקום? כן, ככל שניתן לשחזר את [...]

עצירה למחשבה על פרשת מקץ חנוכה תשפ״ג: האם אור חשמל כשר לחנוכה ולמקדש

האם מותר להשתמש באור חשמל עבור נרות חנוכה? ומה עם המנורה במקדש, כשייבנה בעז"ה? השאלה המפתיעה הזו היא הזדמנות להכיר כיצד נקבעות הלכות חדשות. *   *   * הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>> *   *   * במה מדליקין נרות חנוכה (ושבת)? [...]

תנאי שימוש:

אין לעשות כל שימוש מסחרי ו/או למטרות רווח בתכנים המופיעים באתר. האתר הוקם ונותן מענה ללא מטרות רווח,  אך זאת מבלי לוותר על זכויות, לפי ההלכה ולפי החוק. כל העושה שימוש בתכנים באתר עושה זאת על אחריותו האישית. האמור לעיל מנוסח בזכר לשם הנוחות ומיועד לשני המינים. ט.ל.ח.

G-RHTQNEGE24