ושאלת - ask@veshaalta.com

ושאלת - שאלות תשובות ומאמרים

הצהרת כוונות:

מטרתנו לפתוח ולקדם שיח פורה ומחכים: שום דבר אנושי אינו זר לנו, ובכל דבר אנו מבקשים לברר את האמת – ולעתים קרובות את מה שניתן ללמוד על כך מן התורה.

כבר אמרו לפנינו "שמע האמת ממי שאמרה". לכן אזנינו כרויה להפיק תועלת מכל דבר מדע ואמת, יהיה האומר מי שיהיה.

רשימת המקורות שלנו זהה לרשימת ספרי התורה שבכתב ושבעל פה מנתינתה בסיני ועד היום, אך כל מקור מידע ראוי להקשבה, לקריאה, לבדיקה וללימוד.

כלי הבירור שלנו הוא היכולת האנושית לחשוב, לנהל דו שיח, להבין ולהגדיר ובכלל להשתמש בכלי החשיבה שנתברכנו בהם.

נוכל להציע תובנות, לשתף תחושות, לדון בנושאים בוערים או נשכחים כאחד, אבל גם אם נשמח על כל מעיין, האחריות על כל אחד ואחד מאיתנו לחיות חיים אותנטיים, לחפש את המשמעות הייחודית שיש לחייו של כל אחד ואחת מאיתנו.

נשמח על כל שאלה ועל כל תגובה. לכל אחד יש מה לתרום!

 במקום מבוא:

בימים ההם, כמו בפעמים רבות יותר מדי בהיסטוריה שלנו, עמישראל היה משועבד. זרים שלטו כאן, לקחו מה שרצו, ואיש לא העז להתנגד.

בימים ההם, עסק איש צעיר (אבל גילו לא נודע לנו) בעבודה קשה שצריכה להיות משמחת. דישה. פירוק גרגירי החיטה מתוך היבול. הלחם של השנה הבאה הגיע. אך היכן עשה זאת? בגת, הלא הוא המרתף שבו דורכים את הענבים. אהה, צריך היה להסתתר כדי שהמדינים, הלא הם השולטים בימים ההם, לא יקחו לעצמם את השלל, שאחרים עבדו עליו והם יגזלו אותו בכוח הזרוע.

והנה, בעוד גדעון עמל לבדו, בא איש אחד והתיישב ליד עץ האלה השייך לאביו של גדעון. גדעון עובד והאיש יושב. ולא ידע גדעון כי האיש הוא בעצם מלאך, כי איך מזהים מלאכים? הם נראים, לפעמים, בדיוק כמו בני אדם רגילים, כמוני וכמוכם.

גדעון עובד והאיש קורא אליו את הברכה המקובלת: ה' עמך, גיבור החיל!

ובעצם, זו ברכה שאינה מקובלת כל עיקר. ראשית, בגלל ששם א-לוהים, א-לוהי היהודים, לא נזכר זה זמן רב כי מלאה הארץ פסלים של עבודה זרה. וגם הכינוי "גיבור החיל", מה לו ולאיש צעיר הטרוד בעבודתו, וכפי שנראה, גם בספקותיו?

כאילו חכה גדעון לרגע הזה, פונה הצעיר אל הזר ופותח את לבו לפניו:

יש ה' עמנו?

ואם כן, אז למה מצאתנו כל זאת? השלטון הזר, הפחד, גזל הרכוש?

ואם ה' עמנו, איה כל נפלאותיו?

מספרים על הנסים והנפלאות של יציאת מצרים, היכן הם היום?

אם יש אלוקים, הלא הוא נטשנו! עזב אותנו.

כמה זמן תססו המחשבות האלו בלבו של גדעון הצעיר – לא נודע לנו. סופרו לנו רק המילים הקשות והאמיצות האלו, כיון שעל מנת לשאול, אפילו בלב, צריך עוז. וכי רשאי אדם לשאול שאלות על או נגד א-לוהיו?

אבל מי ששואל, הוא כבר בן חורין.

והנה התשובה:

ויאמר ה' אליו, אל גדעון:

לך בכוחך זה, והושעת את ישראל!

הלא שלחתיך!

מי ששואל שאלות, מי ששומר עדיין על גחלת החירות, על הרצון להיות חופשי, ועל התקוה להגשים ולהביא עידן טוב יותר, הוא לא רק בן חורין כאן ועכשו. הוא גיבור. הוא בעל כוח.

שאילת שאלות אינה איסור. היא מצוה, במושגים דתיים. היא הדרך היחידה להגיע לאמת, להשתחרר – ולשחרר גם אחרים, יש לקוות.

הקול הזה, ההפתעה שדווקא השאלה היא הדרך, ממשיך להדהד. הקשיבו, פתחו לבככם, ושאלו כל מה שתרצו.

בכוח הזה אפשר להשיג גאולה ובוודאי שרק כך אפשר להיות בני חורין.

***

(א) וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל הָרַע בְּעֵינֵי יְדֹוָד וַיִּתְּנֵם יְדֹוָד בְּיַד מִדְיָן שֶׁבַע שָׁנִים:

(ב) וַתָּעָז יַד מִדְיָן עַל יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי מִדְיָן עָשׂוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְהָרוֹת אֲשֶׁר בֶּהָרִים וְאֶת  הַמְּעָרוֹת וְאֶת הַמְּצָדוֹת:

(ג) וְהָיָה אִם זָרַע יִשְׂרָאֵל וְעָלָה מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי קֶדֶם וְעָלוּ עָלָיו:

(ד) וַיַּחֲנוּ עֲלֵיהֶם וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת יְבוּל הָאָרֶץ עַד בּוֹאֲךָ עַזָּה וְלֹא יַשְׁאִירוּ מִחְיָה בְּיִשְׂרָאֵל וְשֶׂה וָשׁוֹר וַחֲמוֹר:

(ה) כִּי הֵם וּמִקְנֵיהֶם יַעֲלוּ וְאָהֳלֵיהֶם יבאו וּבָאוּ כְדֵי אַרְבֶּה לָרֹב וְלָהֶם וְלִגְמַלֵּיהֶם אֵין מִסְפָּר וַיָּבֹאוּ בָאָרֶץ לְשַׁחֲתָהּ:

(ו) וַיִּדַּל יִשְׂרָאֵל מְאֹד מִפְּנֵי מִדְיָן וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְדֹוָד: פ

(ז) וַיְהִי כִּי זָעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְדֹוָד עַל אֹדוֹת מִדְיָן:

(ח) וַיִּשְׁלַח יְדֹוָד אִישׁ נָבִיא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה אָמַר יְדֹוָד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָנֹכִי הֶעֱלֵיתִי אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם וָאֹצִיא אֶתְכֶם מִבֵּית עֲבָדִים:

(ט) וָאַצִּל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד כָּל לֹחֲצֵיכֶם וָאֲגָרֵשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם וָאֶתְּנָה לָכֶם אֶת אַרְצָם:

(י) וָאֹמְרָה לָכֶם אֲנִי יְדֹוָד אֱלֹהֵיכֶם לֹא תִירְאוּ אֶת אֱלֹהֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר אַתֶּם יוֹשְׁבִים בְּאַרְצָם וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקוֹלִי: פ

(יא) וַיָּבֹא מַלְאַךְ יְדֹוָד וַיֵּשֶׁב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר בְּעָפְרָה אֲשֶׁר לְיוֹאָשׁ אֲבִי הָעֶזְרִי וְגִדְעוֹן בְּנוֹ חֹבֵט חִטִּים בַּגַּת לְהָנִיס מִפְּנֵי מִדְיָן:

(יב) וַיֵּרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְדֹוָד וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְדֹוָד עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל:

(יג) וַיֹּאמֶר אֵלָיו גִּדְעוֹן בִּי אֲדֹנִי וְיֵשׁ יְדֹוָד עִמָּנוּ וְלָמָּה מְצָאַתְנוּ כָּל זֹאת וְאַיֵּה כָל נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ לֵאמֹר הֲלֹא מִמִּצְרַיִם הֶעֱלָנוּ יְדֹוָד וְעַתָּה נְטָשָׁנוּ יְדֹוָד וַיִּתְּנֵנוּ בְּכַף מִדְיָן:

(יד) וַיִּפֶן אֵלָיו יְדֹוָד וַיֹּאמֶר לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל מִכַּף מִדְיָן הֲלֹא שְׁלַחְתִּיךָ:

(טו) וַיֹּאמֶר אֵלָיו בִּי אֲדֹנָי בַּמָּה אוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל הִנֵּה אַלְפִּי הַדַּל בִּמְנַשֶּׁה וְאָנֹכִי הַצָּעִיר בְּבֵית אָבִי:

(טז) וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְדֹוָד כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ וְהִכִּיתָ אֶת מִדְיָן כְּאִישׁ אֶחָד:

 

(שופטים פרק ו)

 פרסומים אחרונים:

שמיני ע"ז

אש משמים לבעלי תשובה   הפרשה שלנו מציינת תאריך שהוא אבן דרך היסטורית בתולדות עמנו. היום שבו עבדו הכהנים בפעם הראשונה במשכן. אולי היום אנו כבר רגילים שאין מקדש, אולי איננו חשים בחסרונו, ואיננו מודעים למקום שהוא תפס בעם ישראל. [...]

צו ע"ז

כל חלב – לה'     בחצר המשכן עמד מזבח הנחושת, ועליו היו מקריבים את הקרבנות. הבשר היה מוקטר – נשרף – על המזבח עצמו, והדם של השחיטה היה משמש לזריקה או למריחה על צדדי המזבח. איזה חלק של הבהמה [...]

ויקרא עז

לאלקים אכפת ממני! אחד המשפטים המפורסמים בעולם היום הוא "אין ייאוש בעולם כלל". תמיד יש תקוה, כי יש מלך לבריאה שאכפת לו מאיתנו. כפי שיתברר לקמן, הכלל הזה עתיק מאד ועומד ביסוד פרשת השבוע שלנו. אנו מתחילים את ספר "ויקרא" [...]

ויקהל פקודי ע"ז

על עקרון ההזדמנות השווה ועל ההתחשבות בנסיבות היסטוריות יש פרשיות שעמוסות בנושאים מעניינים שמדברים אלינו היום. ויש שקשה למצוא בהן משהו. זו שלנו היא מן הסוג השני, אולם כבר אמרו רבותינו: יגעת ומצאת – תאמין. הנה שני רעיונות חשובים בפרשה. *** [...]

כי תשא ע"ז

עגל הזהב: על הרגלים נושנים ועל העדר חשיבה קשה לחנך, קשה להתחנך, קשה לשנות הרגלים קודמים, גם אם המקור הסמכותי ביותר הזהיר אותנו עד כמה הם גרועים. לפנינו אחת הפרשיות המרתקות – והעצובות – ביותר בחלק הסיפורי של התורה. פרשת [...]

תצוה ע"ז

עבודת ה' במקדש: בין מזבח הנחושת למזבח הזהב גם בפרשת השבוע שלנו אנו עוסקים במקדש והפעם בכהנים העובדים בו ובחלק מקרבנות החובה שיש בו. בניגוד לפרשיות אחרות המושכות את הלב ואת המחשבה, אל זו שלנו קשה לקורא המודרני להתחבר. בימינו, [...]

תרומה ע"ז

מ"ועשו לי משכן" אל "צדיק באמונתו יחיה" בפרשת השבוע שלנו יש נידון מרכזי: המשכן. (ח) וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם (פרשת תרומה, פרק כה למניינם) המקדש הוא המשכן במדבר. עם ישראל היה נע ונד, מן המדבריות בדרכו לארץ ישראל. לכן [...]

משפטים ע"ז

הפרשה שלנו מתחילה בפסוק המגלה את רוב תוכנה: (א) וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם (פרשת משפטים, פרק כא) כלומר, משה רבנו מקבל אוסף של חוקים ומשפטים שעליו ללמד את בני ישראל. למה צריך חוקים ומשפטים, ולמה התורה מקדישה להם תשומת [...]

תנאי שימוש:

אין לעשות כל שימוש מסחרי ו/או למטרות רווח בתכנים המופיעים באתר. האתר הוקם ונותן מענה ללא מטרות רווח,  אך זאת מבלי לוותר על זכויות, לפי ההלכה ולפי החוק. כל העושה שימוש בתכנים באתר עושה זאת על אחריותו האישית. האמור לעיל מנוסח בזכר לשם הנוחות ומיועד לשני המינים. ט.ל.ח.

G-RHTQNEGE24