עצירה למחשבה על פרשת האזינו תשפ״ב: וַיִּשְׁמַן – וַיִּבְעָט
זו הפסיכולוגיה, חברים. כל תקופה של מאמץ שמובילה להצלחה מובילה בהכרח לרגיעה, לרצון לפרוק את המתח. וכאן הסכנה: האם מי שמרשה לעצמו לנוח – שוב, כשלעצמו ענין טבעי ונורמטיבי – לא עלול להסיר גדרות, לוותר על עקרונות? ומכאן המסלול מוביל לפריקת עול, למרד, לבעיטה במי שעזר לו? זה התהליך שמשה רבנו מתאר, בשלוש מילים, בפרשתנו.…
קרא עוד