איסור שוחד הוא עתיק מאד ומוכר לנו גם מעמים אחרים. מה קרה לראש עיריה ולשופט שסרחו לפני 2500 שנה? וכיצד חכמים לא הסתפקו באיסור הפשוט והמובן של שוחד והוסיפו הרחקות? *   *   * הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>> *   *   * כל אדם צריך להיות הגון וישר, ושופט על אחת כמה וכמה[1]. לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט…

לא לכל שאלה יש תשובה במסורת. אז מה עושים? התשובה בפרשתנו: באים עם השאלה החדשה לחכמי הדור והם עונים. ואז חייבים לקבל את התשובה שיספקו ולעשות – בדיוק. ועל העקרון הזה יש להגן בכל דרך, גם במחיר של עונש מוות. ואם החכמים עצמם חלוקים ביניהם, הולכים אחרי הרוב. אבל איך מצפים מחכם שנמצא במיעוט לוותר…

שלום וברכה משה רבנו איחד בתוכו את כל התכונות הדרושות כדי להנהיג את העם. הוא היה מלך, שופט ונביא. בדורות הבאים, בגרסה מוקדמת של עקרון הפרדת הרשויות, התורה קובעת בפרשתנו חלוקת תפקידים בין מלכים, שופטים ורבנים. אבל מה קורה כאשר המלכים חוטאים וגם השופטים מושחתים? אז יש גם רשות רביעית, עצמאית, שילוב של קול המצפון…