אברהם המאמין ואנחנו | עצירה למחשבה על פרשת חיי שרה תשפ״ה

איך משיגים כלה ליצחק?

הסיפור מוכר וידוע, אבל דווקא משום כך ראוי להתמקד בנקודה מרתקת ואקטואלית שלא זוכה כרגיל לתשומת הלב הראויה:

איך מגייס אברהם אמונה ובטחון עבורו ועבור עבדו לפרוייקט הגדול שמתנהל בארץ אחרת?

ומה אנו יכולים ללמוד מכאן?

*   *   *

הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

לפעמים, כאשר יודעים את סוף הסיפור, אפשר להחמיץ דברים חשובים שמתרחשים קודם.

למשל – בפרשתנו – בסיפורו של אברהם המחפש כלה לבנו, יצחק.

אברהם אבינו: איש הברית.

בן מאה וארבעים, עשיר מאד, אלמן. יש לו בעיה קשה ואין לו את שרה להתייעץ עמה.

א-לוהים הבטיח שזרעו לא ייספר מרוב אבל בנו היחיד, יצחק, ילד של נס, כבר בן ארבעים; לא מבקש אשה, רק מתבודד עם עצמו ועם א-לוהיו בשדה.

אברהם צריך לחפש בת זוג ראויה. אבל היכן?

התשובה: באותו מקום שממנו הגיעו הוא ושרה.

מדוע משם? השערתנו: היא תהיה מהגרת, כמותם. כך לא תיסחף במנהגי המקום.

התופעה מוכרת היטב בעולם המודרני, שבו הגירה היא תופעה נפוצה. נוח לו לאדם שבנו ישא את בת העולם הישן והמוכר, שמכירה ורגישה גם לניואנסים דקים של מסורת משפחתית ומנהגים.

לכן – כלה מחרן.

****

האדם הנכון

זו נסיעה של כמה שבועות, אבל אברהם עצמו כבר לא מסוגל לכך. עם זאת, יש לו בדיוק את האדם הנכון. עבדו. (זה לא נזכר בפרשתנו אך מסתבר ששמו אליעזר).

אליעזר יקבל אחריות לכל. השיירה, הצידה, העבדים. מתנות ותכשיטים יקרים וגם הגמלים, שממחישים את העושר הגדול של אברהם. צריך להרשים את הכלה ומשפחתה, כדי שיסכימו שתעזוב לארץ אחרת בלי לחזור.

והעיקר: עליו לאתר את בת הזוג הראויה: בעלת חסד, חכמה. רצוי גם יפה.

אבל על אליעזר אפשר לסמוך.

אברהם קורא לעבד ומטיל עליו את המשימה[1].

אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק

העבד החכם אינו שואל מה ואיך לעשות. הוא כבר יודע ואברהם יודע שהוא יודע.

אבל עליו לשאול: אוּלַי לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרַי אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת?

גם אם ימצא כלה ראויה, מנין שתסכים להצטרף אל יצחק בארץ כנען?

הרי אין אדם יודע את העתידות!

ברגע הזה עלינו להתמקד. איך מתמודד אבי האומה שלנו עם העתיד הפתוח ולכן המפחיד?

****

למצוא את א-לוהים

איננו יודעים את העתיד, אבל אנו מכירים את העבר, ובתוכו אנו מוצאים את הנתונים הביוגרפיים שעליהם אנו יכולים להסתמך, שבאמצעותם אנו בונים את הכוחות שלנו להמשיך.

אברהם עונה לעבד וגם לעצמו.

יְדֹוָד אֱ-לֹהֵי הַשָּׁמַיִם – א-לוהים הוא כל יכול

אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי – הוא בחר בי והביא אותי עד הלום

וַאֲשֶׁר דִּבֶּר לִי – והוא התגלה אלי

וַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לִי לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת – והבטיח לי באופן בלתי הפיך זרע שיירש את הארץ.

הוּא יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ – השגחתו תלוה אותך

וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִשָּׁם – וכך תשיג את בת הזוג ליצחק.

אני לא סומך על עצמי, עונה אברהם. אני סומך על א-לוהים!

ואני מסתכל על ההיסטוריה שלי, ומתחזק.

א-לוהים לקח אותי ממולדתי והרחיק אותי ממשפחתי וגם התגלה אלי! הוא הבטיח, הוא נשבע, שזרעי יירש את הארץ.

אברהם אינו מזכיר את הלידה המופלאה של יצחק בגיל מבוגר, אבל איך אפשר לשכוח את זה, להתעלם מזה.

בו אני בוטח, בא-לוהים שלווה אותי לאורך כל הדרך וגם ימשיך לעשות זאת.

ואתה, אליעזר, תוכל לראות את המלאך שלו, או את פעולתו. בקש ותראה.

ואנו כבר יודעים שזה מה שקורה.

ועכשו השיעור עבורנו.

העתיד אינו ניתן לידיעה. אי אפשר לדעת שהכל יהיה בסדר.

זה לא רק אברהם שעובר את החוויה הבלתי פוסקת של פחד מהעתיד, אלא כולנו.

ואברהם בפרשתנו מלמד אותנו את הבסיס להתחזקות.

תסתכלו אחורה על החיים שלכם.

האם אתם רואים את יד ההשגחה, כיצד א-לוהים לקח אותנו מהמקום שלתוכו נולדנו ועזר לנו להתקדם?

אנו יכולים ואנו מחוייבים להאמין שהוא יהיה איתנו גם בהמשך.

יש לנו תורה. אנו חלק מקהילית הברית.

אנו לא לבד.

יש לנו א-לוהים.

*   *   *

עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

[1] בראשית (פרשת חיי שרה) כד, ד-ז