איש חכם ונבון | עצירה למחשבה על פרשת מקץ תשפ״ה

יוסף מזהה את אחיו במצרים, וטומן להם מלכודת.

ההיסטוריה תחזור על עצמה. יוסף מעמיד אותם באותו מצב שבו היו כאשר מכרוהו לעבד.

האם יוותרו על בנימין, בנה של רחל, האח האהוב על אביהם יעקב יותר מכולם?

מה היו השלבים בהתפתחות תוכניתו של יוסף? מה שינה כאשר ראה את אחיו בוכים?

ומדוע החזיר להם את הכסף ששילמו על התבואה לתוך אמתחותיהם?

*   *   *

הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

כבר פרעה איבחן[1]: יוסף הינו אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱ-לֹהִים בּוֹ, אֵין נָבוֹן וְחָכָם כמוהו.

הגיע הרעב הגדול. במצרים יש תבואה. יעקב שולח את עשרת בניו, כולם לְמַעֵט בנימין, להביא מזון.

והם מגיעים… לפני יוסף[2], הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ, הַמַּשְׁבִּיר – סַפָּק הַמָּזוֹן.

הם משתחוים, אַפַּיִם אָרְצָה, פנים על הקרקע. והוא מזהה אותם – וגם נזכר בחלומותיו.

זה לא נאמר במפורש, אך ברגע זה רוקם יוסף – אֲשֶׁר רוּחַ אֱ-לֹהִים בּוֹ, נָבוֹן וְחָכָם – את תוכניתו העמוקה.

הוא יביא את אָחִיו בנימין אליו למצרים.

זו המשפחה היחידה שנשארה לו. יוסף מאמין שאביו יעקב כבר מת מצער.

הצעד הראשון: הוא מאשים שהם… מְרַגְּלִים. שליחי צבא כובש. והם מצטדקים, מספרים על עצמם.

הוא[3] שואל: הֲיֵשׁ לָכֶם אָב אוֹ אָח? ושומע: יֶשׁ לָנוּ אָב זָקֵן וְיֶלֶד זְקֻנִים קָטָן וְאָחִיו מֵת.

לקראת זה[4] חתר! הוא לוקח את שמעון כבן ערובה, ותובע: וְאֶת אֲחִיכֶם הַקָּטֹן תָּבִיאוּ אֵלַי.

****

שינוי של הרגע האחרון

תגובתם הפתיעה אותו[5].

הם אינם חושדים שהוא מבין עברית, שהרי הקפיד לדבר איתם דרך מתורגמן (הַמֵּלִיץ). והוא שומע:

אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ. עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת.

הם מתחרטים!

ועכשו גם הוא.

וַיִּסֹּב מֵעֲלֵיהֶם וַיֵּבְךְּ – הוא חייב לבכות! ברגע זה שינה את תוכניתו. הם יקבלו הזדמנות…

לכן, לפני שיצאו לדרך, הוא מצווה למלא את שקיהם בתבואה, וגם … מחזיר להם את הכסף ששילמו.

כשהם מגלים זאת, הם נדהמים[6]: מַה זֹּאת עָשָׂה אֱ-לֹהִים לָנוּ.

אנו מבינים: יוסף רוצה את בנימין אצלו במצרים. שמעון בן ערובה לאלצם לחזור. אבל מדוע להחזיר את הכסף?

אנו משערים: הוא אוהב אותם ורוצה להציל את ממונם. אפשרות אחרת: הוא רוצה לבלבל אותם.

אבל יש כאן הרבה יותר. מאוחר יותר נגלה עד כמה יוסף מרחיק ראות…

****

גלגלים בתוך גלגלים

בארץ, אבא יעקב מגלה שעוד בן נעלם לו.

האם ישלח את בנימין כדי להציל את שמעון? הוא מסרב – והאחים רואים שבנה של רחל אהוב עליו וחשוב לו יותר מכולם.

אבל אין מה לאכול. האם ימותו ברעב? יהודה מבטיח לשמור על בן הזקונים ויעקב נעתר.

הוא מזכיר להחזיר את הכסף מאמתחותיהם. אוּלַי מִשְׁגֶּה הוּא – ואנו יודעים שזו לא היתה טעות…[7].

עם בואם הם מזדרזים להשיב את הכסף, ואז – הפתעה. האיש של יוסף אומר[8]:

אֱ-לֹהֵיכֶם וֵא-לֹהֵי אֲבִיכֶם נָתַן לָכֶם מַטְמוֹן בְּאַמְתְּחֹתֵיכֶם. כַּסְפְּכֶם בָּא אֵלָי.

לא יתכן! הם מצאו אותו כסף ששילמו. זה… מבלבל.

הם לא מבינים אבל אנו נבין עוד מעט מה תיכנן כאן יוסף.

המשנה למלך מחזיר את שמעון, מברך את בנימין, ואז סעודה. השר מחלק מנות ולבנימין יותר מכולם.

האם זה בגלל אהבתו וגעגועיו של יוסף לאחיו הקטן, או כדי לגרום להם לקנא? ואולי גם וגם?

לפני שיצאו הביתה, יוסף שולח להחביא את הכוס האישית שלו באמתחת בנימין. רודפים אחריהם, ומגלים את הכוס הגנובה לכאורה אצל האח הצעיר.

האם האחים יניחו לו לשוב לבדו, להיות לעבד? לא. האחים מצטרפים אליו בדרך הנוראה למצרים.

ובארמון, השר פוסק[9]:

אֲשֶׁר נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ – הוּא יִהְיֶה לִּי עָבֶד. וְאַתֶּם – עֲלוּ לְשָׁלוֹם אֶל אֲבִיכֶם.

הכל נועד עבור הרגע הזה. זה הנסיון.

ההיסטוריה חוזרת על עצמה. אז מכרו את יוסף. עכשו, האם יפקירו את אחיהם – האהוב על אביו יותר מכולם – לעבד במצרים?

הפעם הם באמת חפים מפשע. בנימין אשם…

ואולי לא?

עכשו מובן מדוע הוחזר הכסף. אם יחשבו, יבינו שאמתחותיהם אינן מוגנות בפני ידים זרות. מי שהחזיר אז לכולם את הכסף, החביא אחר כך את הכוס אצל בנימין.

יוסף, אֲשֶׁר רוּחַ אֱ-לֹהִים בּוֹ, נָבוֹן וְחָכָם, לא רק העמיד אותם בנסיון. הוא גם נתן להם להבין שזו מלכודת, עלילת שקר.

ועכשו עליהם לבחור…

*   *   *

עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

[1] בראשית (מקץ) מא, לח-לט

[2] שם מב, ו

[3] בראשית (ויגש) מד, יט-כג

[4] בראשית (מקץ) מב, כ-כא

[5] שם מב, כא-כד

[6] שם מב, כח

[7] שם מג, יב

[8] שם מג, כג

[9] שם מד, יז