החוזקות של רבקה והטעות שלה | עצירה למחשבה על פרשת תולדות תשפ״ה
רבקה אמנו היא אשה רבת יכולות, אבל הזוגיות הנפלאה שלה ושל יצחק אינה כוללת שיחות, כמו שהיה בין אברהם לשרה. לכן, כאשר היא מקבלת נבואה עמומה לגבי שני בניה, היא דנה את עֵשָׂו לשלילה ושולחת את יעקב לרמות את אבא ולקחת את הברכות שלו לעצמו.
האם החוזקות של רבקה הכשילו אותה? האם ההיסטוריה יכלה והיתה אמורה להיות שונה? האם היתה תקנה לעֵשָׂו?
* * *
הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>
* * *
בת שלושים ושלוש, נשואה עשרים שנה, רק אז מתברכת רבקה אמנו בהריון. עם תאומים!
הם מתרוצצים בקרבה. המינקת שלה[1] מזהירה אותה שזו תופעה חריגה. האם היא עלולה להפיל[2]?
רבקה שואלת… את א-לוהים.
איפה ואיך? אם המקרא אינו מגלה לנו, זה כנראה מפני שזה ברור מאליו. רבקה הלכה לבאר לחי רואי, שם בעלה יצחק נהג להתפלל[3].
והיא זוכה לנבואה.
שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ – יש לך שני ילדים, והם יצמחו להיות שני עמים!
זה טוב מאד. אבל ההמשך משאיר המון שאלות פתוחות.
וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ – תהיה ביניהם תחרות, או אפילו עימות?
וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר – לפי כללי העברית יתכן שהבכור ישרת את הצעיר או להפך, הצעיר את הרב!
ועוד, האם זו תוצאה של מלחמה או בשיתוף פעולה והסכמה?
****
בדידותה של רבקה אמנו
רבקה שמרה את הנבואה שלה לעצמה. היא מעולם לא גילתה אותה ליצחק.
מדוע ההסתרה הזו?
יש להם אהבה נפלאה. המלך הזר, אבימלך, רואה את יִצְחָק מְצַחֵק אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ ומבין שהם זוג[4]. הכוונה כמובן לאותן התנהגויות קטנות וייחודיות של זוגיות.
אבל אין להם שיחות, כמו של אברהם ושרה. רואים זאת שוב ושוב בפרשה.
יצחק מתפלל עליה שתזכה לילדים, כי הוא הבין מעצמו את הצורך. היא לא שיתפה אותו והוא לא שאל אותה.
כאשר שאלו אותו הפלשתים מיהי רבקה, שיקר שהיא אחותו, כמו אביו אברהם[5]. אבל אברהם הכין את שרה מראש בשיחה ארוכה וביקש ממנה להסכים. הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ…אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ. יצחק משאיר לרבקה לגלות שהיא "אחותו" רק משיחה בשוק!
וכאשר יצחק מחליט לברך את עֵשָׂו – רבקה מגלה זאת רק בגלל שהקשיבה מהצד.
האם זה לא היה הזמן לשתף את יצחק בנבואה? ובכן, הנבואה לא היתה חד משמעית, ורבקה יכלה לשער שיצחק לא ישמע לה. הוא רק יאמר לה שהיא מצדדת ביעקב כי היא אוהבת אותו ולא את עֵשָׂו.
לכן עליה לנקוט מעשה עצמאי.
וזו באמת דרכה – וזה נלמד מהפרשה הקודמת…
****
בין רבקה לבין הרמב"ם
עבד אברהם מכין מבחן לאיתור בת הזוג הראויה למשפחת אברהם. היום מכנים אותו "מבחן החסד".
הוא מחכה ליד הבאר, עם עשרה גמלים, מתכנן ומתפלל: הוא יפנה אל הנערה שתגיע לבאר[6], ואז:
אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה, וְאָמְרָה: שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה – אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק!
זה מבחן בחסד, אבל גם ליכולתה להבין מצבים ולקחת יוזמה.
האם היא תבין מעצמה שגם גמליו זקוקים למים? שאין מישהי אחרת מלבדה – ותפעל?
התשובה, כידוע, היתה כן וכן.
כך נבחרה רבקה ועם התכונות האלו – היום קוראים לזה "חוזקות" – הגיעה אל בית יצחק.
החוזקות שלה יובילו אותה להאמין שעֵשָׂו רשע, וגם לרמות את יצחק. אך האם צדקה אמנו רבקה?
עֵשָׂו אוהב לצוד, כמו נמרוד[7]. אבל אמנות הציד תהיה מקובלת בימי המשנה. האם זה סימן של רשע?
עֵשָׂו נושא חיתיות[8] אבל מקפיד להתחתן בגיל ארבעים, כמו אביו. וכאשר הוא יגלה שהוריו מעדיפים לחתן את יעקב עם קרובות המשפחה, הוא יקח את בת ישמעאל. אולי עֵשָׂו היה כאן קרבן של שתיקת ההורים, שלא לימדו את הבן העצמאי והיוזם לאן לפנות כדי לבחור לו בת זוג?
הפרשנים והדרשנים הציעו שרבקה חשבה שעֵשָׂו היה כולו רע. אבל אפילו אם היה טבעו רע, האם אין לו תקנה? בגמרא[9] אמרו שיש תכונות אופי מולדות, ויתכן שאדם יאהב לשפוך דם. אבל זה לא אומר שהוא יהיה רשע. אדרבה, עליו למצוא תעסוקה שבה התכונות האלו יהיו שימושיות וראויות, כמו שוחט.
האמורא הגדול רבה היה בעל נטיה לשפיכות דמים ועדיין צמח להיות ראש ישיבה בגיל עשרים!
לאדם יש בחירה חופשית, גם אם נולד בעל תכונות וטבעים כאלו ואחרים[10]. רבנו הרמב"ם כותב:
רשות לכל אדם נתונה אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו. אל יעבור במחשבתך דבר זה, שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע. כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו או רשע כירבעם או חכם או סכל או רחמן או אכזרי… הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה.
רבקה לא יכלה להכיר את כתבי הרמב"ם וטרם ניתנה תורה המלמדת שאדם מסוגל תמיד לבחור בחיים ובטוב. אז יתכן שדווקא החוזקה שלה, היוזמה והעצמאות שלה, הכשילה אותה ומנעה ממנה להתייעץ עם יצחק, אברהם או אפילו שם ועבר צאצאי נח שהיו עדיין בחיים. מהם יכלה ללמוד ששום דבר לא נקבע מראש, שאדם תמיד יכול להשתנות ולהיות טוב – כפי שיצחק קיווה מבנם עֵשָׂו.
ואז ההיסטוריה היתה אחרת.
* * *
עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>
* * *
[1] בראשית (חיי שרה) כד, נט
[2] בראשית (תולדות) כה, יט-כח. סרנה פסוק כב.
[3] בראשית (חיי שרה) כד, סב
[4] בראשית (תולדות) כו, ח
[5] בראשית (לך לך) יב יא-יג
[6] בראשית (תולדות) כו, ז ; (חיי שרה) כד, יד
[7] בראשית י ט.
[8] בראשית (תולדות) כו, לד
[9] שבת קנו
[10] רמב"ם הלכות תשובה פרק ה א-ב