הסיפור על אודות גִּיד הַנָּשֶׁה | עצירה למחשבה על פרשת וישלח תשפ״ה
יש התגלויות מפחידות, בחלום או במציאות. יעקב אבינו נאבק עם מלאך כל הלילה – ומנצח.
מדוע רצה יעקב לברוח ומדוע א-לוהים עיכב אותו? מה הבינו בני יעקב ומדוע הנהיגו את איסור גִּיד הַנָּשֶׁה?
ואיזה מסר אנו לומדים מכאן לדורות, עבור כולנו?
* * *
הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>
* * *
זה היה ליל חרדות. אבל דווקא הלילה הזה בנה את יעקב אבינו וגם אותנו, צאצאיו בכל הדורות, עַם ישראל.
יעקב רצה לברוח[1] עם משפחתו ורכושו כדי להתחמק מאחיו עֵשָׂו. ואז:
וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר
מוזר. לא סביר. מי מתנפל באמצע הלילה ללא מטרה ברורה?
יעקב מבין לאט לאט שזה לא יצור אנושי.
מלאך.
לדעת הרמב"ם מלאכים מתגלים בחלום. ולכן:
יעקב[2] לָן בַּלַּיְלָה הַהוּא בַּמַּחֲנֶה.
וַיָּקָם בַּלַּיְלָה – מכאן ואילך, זו התגלות, חלום נבואי.
בחלומו יעקב קם, מעביר את משפחתו ורכושו אל מעבר לנהר. ואכן, רק בחלום יכול יעקב להספיק הכל לבדו ועוד יישאר לו זמן להאבק כל הלילה…
מכאן ואילך החלום הופך לסיוט.
לכן פתאום יעקב לבד. לכן המאבק כל הלילה. לכן המתאבק המסתורי נוגע ברגלו של יעקב וגורם לו נֶקַע. כפי שקורה בחלומות[3], מסביר הריטב"א, הפגיעה מורגשת גם אחר כך
ואבינו יעקב מנצח, ומגלה שהזר הוא… מלאך.
מה למד יעקב אבינו מהחלום? ויותר קל: לְמָה החלום גרם?
התשובות – בהמשך.
****
הנס, המסר ושימור הזכרון
אנו ממשיכים וקוראים שבני יעקב נמנעו מאכילת גִּיד הַנָּשֶׁה[4] של בהמות מכאן ולהבא. חז"ל[5] יסבירו שהנוהג הפך למצוה לכולנו במתן תורה.
יתכן שיעקב סיפר את הסיפור לבניו מייד כשראו אותו הולך וצולע ושאלו מה קרה לו. ויתכן שסיפר להם את הסיפור רק בסוף ימיו, במצרים.
מה הם הבינו בסיפור ומה רצו לקחת ממנו?
ובכן, הם הבינו מה שכולנו מבינים: המפגש הזה היה התגלות!
ואת המפגש הזה הם רצו לציין ולא לשכוח. והאופן שבו הופכים אירוע לסיפור לדורות הוא על ידי כינון של טכס.
כך א-לוהים קבע את ברית המילה כטכס שתוצאותיו מלוות את היהודי כל חייו, וכמו שסדר ליל הפסח נקבע כדי שנספר ונזכור לדורות את הנס של יציאת מצרים.
לכן איסור גִּיד הַנָּשֶׁה.
ובאמת מהסיפור שלנו אפשר להפיק לקחים רבים[6].
המסר הראשון: א-לוהים שומר עלינו ומתגלה אלינו במישרין או דרך מלאך, במציאות או בחלום.
הפרשנים מצאו רעיונות נוספים: יהודי ייאבק על קיומו ולא יניח למום פיזי לרפות את ידיו. ואפילו: לא להשאיר מישהו לבד במקום סכנה…
הסיפור גם מלמד על נצחיותו של עמנו. לא נתייאש מן הגאולה כי בכוחנו לנצח.
והעיקר: א-לוהים שולח לנו אתגרים אשר מרוממים אותנו ומראים לנו למה אנו מסוגלים.
וזה המסר העמוק של האירוע. מדוע הגיע המלאך לעכב את אבינו יעקב? מפני שהוא רצה לברוח. וא-לוהים רצה שיעקב לא יברח אלא יפגוש את עֵשָׂו, שיתמודד: כלומר יבקש סליחה על העבר ויגלה שאין צורך כי עֵשָׂו, שבנה לעצמו מלכות, כבר סלח לו מזמן. וכמובן, כפי שיעקב הבין כבר בשעה שביקש לקנות את הבכורה וכפי שרבקה סברה כאשר רצתה לגזול את הברכות, דרכו של עֵשָׂו לא התאימה לבית אברהם ויצחק ולא לברית עם א-לוהים.
במשפט אחד: א-לוהים לא מניח לנו לברוח מן התפקיד שלנו.
ושוב: א-לוהים לא מניח לנו לברוח מן התפקיד שלנו, וכאשר אנו נענים לאתגר, אנו משתפרים ומתעלים. ואת המסר הזה, של ההשגחה שמתערבת בחיינו כדי לקחת אותנו מחוץ לאיזור הנוחות שלנו כדי שנתעלה מזה – את המסר הזה ביקשו בני ישראל לקיים ולשמר.
עד היום הזה.
* * *
עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>
* * *
[1] בראשית (וישלח) לב, כה
[2] בראשית (וישלח) לב, כב – כג
[3] ספר הזכרון לריטב"א.
[4] בראשית (וישלח) לב, לג
[5] תוספתא חולין ז ד.
[6] המצוות וטעמיהן, הרב צ'יל, עמ' 4. ספורנו, חזקוני, החינוך.