התורה של מָרָה | עצירה למחשבה על פרשת בשלח תשפ״ה

זה עתה הסתיים שיחרור עם ישראל בנס של ים סוף – וכבר הם בדרך. ואז, לאחר שהתרוקנו נאדות המים, נווה מדבר עם מים מרים.

מדוע?

מה רצה א-לוהים ללמד אותם – ואותנו?

מסע אל מסעם של בני ישראל בלווית הפרשנים שלנו.

*   *   *

הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

שמונים וארבע מילים[1] וכה הרבה שאלות של פשט…

וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר

המסע הראשון של בני ישראל מתחיל במדבר שׁוּר, שנקרא, לפי ההשערה, על שם החומה שבנו המצרים סביב ארצם.

וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם

האם לא היו להם מים בדרך? ועוד שאלה שפתאום שמים אליה לב. מה קרה בשבעת הימים הראשונים לאחר שפרעה שילח אותם ממצרים? מהיכן היו להם מים?

התשובה המתבקשת: הם לקחו איתם נאדות מים, כדרך ההולכים במדבר (אברבנאל), והם חזרו ומילאו את הנאדות בים סוף לפני שיצאו לדרך (אלשיך).

וכעת המים נגמרו…

וַיָּבֹאוּ מָרָתָה. וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם.

הרבה ממקורות המים במדבר אינם טובים לשתיה (נחום סרנא).

עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ מָרָה – כלומר זה היה שם המקום בדיוק מסיבה זו.

ומשה לא ידע שלא יהיו כאן מי שתיה? מדוע א-לוהים לקח אותם בדרך הזו? חכו לסוף…

וַיִּלֹּנוּ (התלוננו) הָעָם עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: מַה נִּשְׁתֶּה – לגיטימי, אבל כך מבקשים?

מה יכול משה לעשות? וַיִּצְעַק אֶל יְדֹוָד – הוא מתפלל.

וַיּוֹרֵהוּ יְדֹוָד עֵץ, וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם – וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם

א-לוהים לימד את משה פטנט. חכמינו[2] ניסו לזהות את הצמח או העץ אבל עד היום לא ידוע לנו מהו – ואיך זה עבד.

אמנם, זה נס בדרך הטבע (רמב"ן), נטורליסטי כמו רוב הנסים של התורה והתנ"ך, כלומר אירועים טבעיים שהניסיות בזימון המופלא שלהם ברגע הנכון (רמב"ם).

****

חוק, משפט, נסיון, ברכה

עד כאן הכל מובן… אך מייד, בהמשכו של הפסוק…

שָׁם, כלומר במרה, שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט – א-לוהים קבע חוקים ומשפטים.

וְשָׁם נִסָּהוּ – וגם היה נסיון.

וגם ברכה מובטחת על ציות.

וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְדֹוָד אֱ-לֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו

אז

כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי יְדֹוָד רֹפְאֶךָ

מה הם אותם חֹק וּמִשְׁפָּט ומהי הברכה ומדוע הם נכרכו יחד בנסיבות אלו?

חכמינו[3] פירשו שכאן קיבלו בני ישראל מצוות ראשונות מאלו שייכללו בתורה. למשל – שבת, כיבוד הורים ופרה אדומה. ויש סבורים שאלו הם כללי ההתנהגות במדבר (רמב"ן, "העמק דבר").

לפי ההקשר יש לומר שמשה לא לימד מצוות פרטיות אלא את הרעיון של חוק ומשפט בציווי א-לוהי.

שָׁם נתן להם את יסודות החוק והמשפט, כותב הרש"ר הירש.

וזה גם היה הנסיון – אם יקבל (העם) החק והמשפט, ולא יחזור לסורו, כותב הספורנו.

ולכן זה קורה דווקא כאן, במרה, ולכן הכל באותו פסוק.

התובנה הזו, שיש תורה ויש השגחה – היא היא הברכה!

אברבנאל, בלשונו:

הוצרך במסעות הראשונות האלה להביאם בצרות ומצוקות באופן שיתחננו לפניו והוא ימלא את צורכם – לכן לא היו שם מי שתיה ולכן נלקחו דווקא לשם.

וידעו כי יש א-לוהים בישראל שהוא המוציא נוזלים מסלע וגם לחם יוכל תת כי הכל בידו כחומר ביד היוצר ובזה יקנו למוד מועיל שבצר להם ישחרונהו וימצא להם.

ובלשוננו, בשלוש מילים: כאן למדנו להתפלל!

****

האם יש דת טבעית?

ועוד רעיון של רבנו אברבנאל:

להדריכם בשלמות האמונות והדבקות עמו צריכים לקבל התורה – לפני שקיבלו את התורה איך יכלו לדעת שיש פתרון, בתפילה ובנס, לכל מצוקה וסבל.

ומפני זה לא קבלו עונש כלל על דבריהם אשר דברו בזה לפי שמרוב שיחם וכעסם דברו – אבל מי שטרם למד את הרעיון הזה, אין מה לבוא אליו בטענות ולא מגיע לו שום עונש!

רבים טוענים – כמו הרב אלחנן וסרמן והפסיכולוג ויקטור פרנקל – וזו גם העמדה המוצגת בדרך כלל בדפים שלנו – כי דתיות מתבקשת מעצמה והיא טבעית לכולנו. לא לדעת אברבנאל!

צריך לחנך לזה. צריך ללמד שיש א-לוהים ויש תפילה ויש ניסים.

לכן נלקחו בני ישראל למרה, ללא מי שתיה, ולכן נכתבה הפרשה הזו בתורה.

עכשו עַם ישראל ידעו זאת, וגם אנחנו.

*   *   *

עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

[1] שמות (בשלח) טו, כא-כו.

[2] מכילתא דרשב"י לפסוק ועוד.ד

[3] למשל במכילתא דרשב"י לפסוק.