ושאלת - ask@veshaalta.com

זהירות, עבודת כוכבים | עצירה למחשבה על פרשת ואתחנן תשפ"ד

פרשתנו מזהירה אותנו: אל תטעו ותהפכו את השמש, הירח והכוכבים לאובייקטים של עבודה זרה.

אך איך להבין את מה שנאמר עליהם בהמשך:

אֲשֶׁר חָלַק יְדֹוָד אֱ-לֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם

מדוע א-לוהים חלק כלומר נתן אותם לכל העמים? האם הוא רצה שהם ייכשלו?

*   *   *

הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

פרשתנו מזהירה מפני עבודה זרה.

וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם – תיזהרו. מאד.

וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים, כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם,

וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם וַעֲבַדְתָּם – אל תהפכו את השמש, הירח והכוכבים לאובייקטים של עבודה זרה

עד כאן ברור ופשוט, אבל ההמשך מעורר קשיים עד היום הזה.

אֲשֶׁר חָלַק יְדֹוָד אֱ-לֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם

איך זה שא-לוהים חלק כלומר נתן אותם לכל העמים? האם א-לוהים רצה שהם יטעו?

לא, ממש לא.

הבה נקרא את הפסוק בדרכו של הרמב"ם.

****

קריאה אינטרטקסטואלית

 

כמו בכל טקסט, צריך להכיר את ההקשר. זה נכון במיוחד בתורה, שהיא טקסט קדום והרקע שלו לא מספיק מוכר לנו.

כאן עלינו לחזור לפסוקים הראשונים בתורה[1] כדי להבין במה מדובר.

וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים: יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם

לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה

וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים

וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ

וַיַּעַשׂ אֱ-לֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים … וְאֵת הַכּוֹכָבִים

וַיַּרְא אֱ-לֹהִים כִּי טוֹב – ומה טוב כאן?

עבורנו, בני האדם, השמש מאירה לנו את היום והירח את הלילה, וכשאין ירח יש כוכבים.

ועוד, דרך תנועתם ניתן לקבוע את מועדי השנה, הסתו והחורף, האביב והקיץ, כלומר המועדים החקלאיים אשר לכל אחד עבודתו שלו כדי להעניק חיים לעולם.

המדע הראשון בבבל ובמצרים הוא אסטרונומיה. הכתובת העתיקה ביותר היא לוח גזר, רשימה של העונות החקלאיות, והללו תואמות למצבי הכוכבים הנראים.

אכן, על זה ייאמר כִּי טוֹב.

****

שיעור בפסיכולוגיה של הטעות

 

האנתרופולוג וחוקר הדת ג'יימס פרייזר שיער כי אותו אורח חשיבה, שיוליד את המדע, שמחפש קשרים סיבתיים, הוא שהוביל בראשית ימי האנושות למיתוסים, פולחנים וטכסים של עבודה זרה.

הרמב"ם הקדים את פרייזר בתיאוריה הפסיכולוגית הזו [2]:

בימי אנוש טעו בני האדם טעות גדול ונבערה (נכשלו בבערות) עצת חכמי אותו הדור

אמרו: הואיל והא-לוהים ברא כוכבים אלו… ונתנם במרום

וחלק להם כבוד, והם שמשים המשמשים לפניו

ראויין הם לשבחם ולפארם ולחלוק להם כבוד

וזהו רצון הא-ל ברוך הוא, כמו שהמלך רוצה לכבד העומדים לפניו, וזהו כבודו של מלך.

התחילו לבנות לכוכבים היכלות ולהקריב להן קרבנות

וזה היה עיקר עבודת כוכבים, ופשט דבר זה בכל העולם

אז זה פשר הפסוק בפרשתנו.

קודם כל, א-לוהים יצר את השמש והירח והכוכבים ואנו בני האדם נהנים מאורם ומניהול הזמן שהם מאפשרים לנו.

לכן נאמר: אֲשֶׁר חָלַק יְדֹוָד אֱ-לֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם. לטובתם ולתועלתם!

אבל הגויים נכשלו, ועלינו להיזהר לא ללכת בדרכם.

לכן נאמר: וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם וַעֲבַדְתָּם – אם לא תיזהרו, תטעו כמותם.

ומי לא טעה? אבי האומה שלנו. הרמב"ם כותב:

ועל דרך זה היה העולם הולך ומתגלגל עד שנולד עמודו של עולם והוא אברהם אבינו – ואנו צאצאיו ותלמידיו!

נסכם: העמים נכשלו בעבודה זרה בשל פירוש לא נכון לעובדות מדעיות, שנובע משימוש לא זהיר בכישורים האנושיים לחשוב, ללמוד ולפתח תיאוריות.

אנו, בני אברהם אבינו, צריכים להיזהר.

איך?

הבורים ואלו שאינם תלמידי חכמים יקיימו בתמימות מה שכתוב כאן: וּפֶן נִדַּחְתָּ וַעֲבַדְתָּם.

והחכמים – הם יִלְמְדוּ מדעים, כולל פסיכולוגיה ואנתרופולוגיה, יֵדְעוּ להיזהר ממיתוסים, וגם יְלַמְּדוּ אחרים להיזהר. כך עשה רבנו הרמב"ם, ובדרכו הלכנו כאן.

*   *   *

עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

[1] בראשית (בראשית) א, יד-יח

[2] רמב"ם עבודה זרה א א-ב

 

G-RHTQNEGE24