תפילתו של רבי נחוניה | עצירה למחשבה על שבת חזון תשפ"ד

המקדש השני חרב. התורה היתה בסכנה. בישיבת יבנה החדשה היו מריבות ואלימות. מה היתה תרומתו של רבי נחוניה בן הקנה, אז ולדורות?

*   *   *

הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

בשבת לפני תשעה באב מפטירים בדברי הנביא ישעיהו[1]:

יְדֹוָד דִּבֵּר: בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי.

יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע, עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן.

אז הבה נתבונן.

שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה. הוא היה אומר:

על שלשה דברים העולם עומד. על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים[2].

שמעון הצדיק, בדור הראשון להקמת המקדש השני, סיכם את התקוה הגדולה. יש מקדש וזו זכות נפלאה, העבודה, אבל צריך גם תורה וגמילות חסדים.

אחרי החורבן כבר לא היה מקדש לכפר על עוונותיהם של ישראל, ולמעשה גם התורה היתה בסכנה. חכמים פוזרו.

בימים הקשים ההם, רבן יוחנן בן זכאי ורבן גמליאל כנסו את חכמינו ליבנה, הקימו ישיבה שבה יאספו את כל המסורות ויבררו את ההלכה.

אחד החכמים היה רבי נחוניה בן הקנה (לקמן רנב"ק), שאומר[3], בתקוה גדולה:

כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ.

אבל הפרוייקט הגדול להצלת התורה ועם ישראל הסתבך בקשיים חמורים.

אין ישיבה בלי ויכוחים בהלכה. אבל היו גם מחלוקות ומריבות. רבי אליעזר הוחרם. רבן גמליאל הודח. כדי לכפות את דעתם, בית שמאי שלפו חרבות מול בית הלל[4].

רנב"ק ראה וכאב. האם הוא יכול לתרום להחזרת השלום?

****

תפילתו של רבי נחוניה

שנינו:

רבי נחוניה בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו תפלה קצרה.

אמרו לו: מה מקום לתפלה זו?

אמר להם: בכניסתי אני מתפלל שלא תארע תקלה על ידי וביציאתי אני נותן הודיה על חלקי[5].

קצר ויפהפה. התפילה מעידה על המידות הטובות של רנב"ק – או על המידות שהוא רוצה לרכוש לעצמו – ועל הסכנות הפסיכולוגיות בבית המדרש.

ועדיין צריך לברר: מדוע שאלו את רנב"ק על תפילתו?

מה עשה רנב"ק שמשך את תשומת ליבם של באי בית המדרש?

אילו היה יושב בפינה שלו ומתחיל בתפילה לפני שישנן את לימודו אזי לא היו שמים אליו לב. כך גם אם היה מתפלל בחוץ, לפני שנכנס.

שמו לב רק בגלל שהיה מה לראות.

אם נדמיין אותו בזמננו, היה רנב"ק עומד בכניסה לבית המדרש, ליד המזוזה, עוצם את עיניו ושפתיו מרחשות.

אי אפשר שלא לשים לב לזה.

האם רנב"ק רוצה ללמד אחרים את הנהגתו ולכן הוא מאפשר להם להבחין במעשיו?

מצאנו מקבילה אצל האמורא רבא.

מותר להחזיק תפילין בחדר שבו אדם עם אשתו, אך צריך להסתיר אותן מתחת לכר ולכסת, שלא כנגד ראשיהם[6]. איך רבא מלמד זאת לתלמידיו?

רבא שולח את רב המנונא בן רב יוסף להביא לו תפילין מביתו. התלמיד מגלה את התפילין בין הכר לכסת ושלא כנגד ראשו של הרב. הלילה הקודם היה זמן טבילה…

רבא שלח את רב המנונא לא כדי לחסוך לעצמו הליכה אלא כדי ללמד. לעתים הרב מאפשר לתלמידים לראות הנהגה במקום לומר אותה במילים.

רנב"ק, בניגוד לרבא, אינו בעל עמדה שמאפשרת לו לקבוע הנהגה מחייבת. אנו למדים על כך גם מתגובתם של חבריו.

אמרו לו: מה מקום לתפלה זו?

הם אינם אומרים לו: ילמדנו רבנו, מהי תפילה זו.

הם מבקרים אותו. מה הדבר הזה שאתה עושה.

אז מדוע הניח רנב"ק לחבריו להבחין בהנהגתו הקבועה?

עבור המסר.

אנו יודעים על מחלוקות שהיו בבית המדרש של יבנה. רבי אליעזר הוחרם. רבן גמליאל הודח. בית שמאי הרגו בבית הלל בחרבותיהם.

האם זו דרכה של תורה?

יתכן שרנב"ק קיווה לשתף את בני בית המדרש בתפילתו, להזכיר כמה חשוב להתרחק מתקלות, שלא יהיו עימותים בבית המדרש.

ואכן, דבריו הפכו לחלק מן המשנה. הרמב"ם פסק את תפילתו להלכה.

ולמדנו: בהעדר מקדש, בית המדרש הוא מקומה של תורה, שעליה נשען העולם.

מותר להתווכח. אין בית מדרש בלא ויכוח.

אבל גדול השלום.

*   *   *

עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

[1] ישעיהו א, ב-ג

[2] אבות א ב

[3] אבות ג ה

[4] ירושלמי שבת א ד.

[5] משנה ברכות ד ב

[6] ברכות כד א