אטיקוס פינץ' מסתכל במראה | עצירה למחשבה על פרשת וישב תשפ״ה

הסיפור של אשת פוטיפר תמיד אקטואלי. איך הוא מופיע בגרסה חדשה ועגומה ב"אל תיגע בזמיר", ספר יסוד באמריקה של אמצע המאה שעברה – ומשנה את העולם?

ומה העקרונות המוסריים של התורה שחדרו ועיצבו את תרבות הצדק של אמריקה?

*   *   *

הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

הסיפור על יוסף הצדיק ואשת פוטיפר, למרבה הצער, תמיד אקטואלי.

יוסף עובר דרך ארוכה: נער ללא עול, ולכן לבוש בכותנת פסים, עסוק בחלומותיו, אינו מודע לתגובות הסביבה – מגלה את אישיותו המוסרית, הופך לחכם העברי, סגנו של פרעה.

בגרות נקנית בייסורים.

יוסף נמכר לעבד במצרים, מתמנה לנהל את בית השר פוטיפר – ואשת אדוניו מנסה לפתותו. הוא בורח ומשאיר את בגדו העליון – הבגד שלבשו הַמִּצְרִים מחוץ לבית – וזו הוכחה בעלילה שרקמה נגדו האשה הזועמת והמפוחדת.

וכאן מתבקשת שאלה.

אשת פוטיפר משקרת פעמיים[1]. בהתחלה לבני הבית:

רְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי – זר!

בָּא אֵלַי לִשְׁכַּב עִמִּי – זרים מסוגלים לכל

וָאֶקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל – שקר!

וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלִי וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה – זה נכון אבל לא מהסיבות שאמרה…

ואז לבעלה:

בָּא אֵלַי הָעֶבֶד הָעִבְרִי לְצַחֶק בִּי – לאנוס אותי.

וַיְהִי כַּהֲרִימִי קוֹלִי וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ וַיָּנָס – הברחתי אותו בצעקות והנה ההוכחה – הבגד.

פוטיפר שומע  וַיִּחַר אַפּוֹ – כעס מאד. לכן: וַיִּתְּנֵהוּ אֶל בֵּית הַסֹּהַר, מְקוֹם אֲשֶׁר אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים.

וזה… מפתיע. מדוע לא הוציא את יוסף להורג? מדוע שלחו לכלא מכובד, המיועד לשרי פרעה?

זו השאלה. עצרו, חִשְּׁבוּ….

אם מצאתם – יפה מאד. ואם לא – הנה התשובה:

פוטיפר ידע שהיא משקרת!

הוא הכיר את יוסף וגם את אשתו. רק כדי להגן על כבודו שלח את יוסף לכלא.

מה קרה לאשתו איננו יודעים, אבל בתרבות של פעם ודאי קיבלה מה שמגיע לה…

****

סיפור מתגלגל

לי הרפר היא סופרת אמריקאית שקנתה את עולמה בספר אחד.

נולדה בשנת 1926, ובגיל שלושים ושש, בשנת 1960, פירסמה את הספר שיעניק לה בצדק שם עולם – ואז חזרה אל אלמוניותה ולא כתבה עוד.

יהיה זה מדוייק לומר שזה אחד הספרים הטובים והמשפיעים ביותר שנכתבו אי פעם. בעברית קראו לו "אל תיגע בזמיר"[2].

אלבמה, שנות השלושים של המאה הקודמת, עיירה דרומית טיפוסית, עם כללי מוסר שאפשר רק להתגעגע אליהם היום – וגם הפרדה בין לבנים לשחורים, שאנו רואים, בצדק, בשלילה.

סקאוט בת התשע, בתו של עורך הדין אטיקוס פינץ' מספרת את הסיפור. וזה חלק ממנו.

בתו של האדם העלוב ביותר בעיירה, צעירה בודדה, ניסתה לפתות פועל שחור – ואז נתפסה בידי אביה, שהכה אותה, וגם אילץ אותה להאשים את הפועל באונס.

אטיקוס מוכיח בבית המשפט, כי הפועל, נכה בידו, אינו מסוגל לבצע את האונס. הכל יודעים שהאב החרד למעמדו כפה על בתו לשקר. אבל המושבעים הלבנים מרשיעים את השחור, והוא, במקום לחכות לערעור, מנסה להימלט מן הכלא – ונורה למוות.

סיפור התבגרותו של יוסף, ובריחתו מאשת פוטיפר, הפך אותו למשנה של מלך מצרים. הוא זכה להציל את משפחתו מרעב – אך גם פתח את הגלות הראשונה בהיסטוריה של עם ישראל. סיפור התבגרותה של סקאוט הביא את מותו של קרבן העלילה, אבל הוביל להתבגרותה של אמריקה, הפיכתה לארץ השויון.

והמהפכה הזו נבנתה על רעיון שהוצג לראשונה בתורתנו: כולנו נבראנו בצלם א-לוהים.

ויש כאן עוד רעיון תורני, מפרשתנו.

באמריקה של "אל תיגע בזמיר" האמינו בפשטות ובתמימות שאסור לעשות רע, ואסור אפילו לשקר.  עורך הדין אטיקוס, אביה של סקאוט, מסתכן בלינץ' על בחירתו לייצג שחור נגד לבנים, ומסביר שאילו היה מתחמק, לא היה יכול להסתכל בעצמו במראה.

זה הניסוח שבחרה הרפר לעקרון שבו שבר יוסף[3] את אחיזתה של אשת פוטיפר.

וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵא-לֹוהִים.

*   *   *

עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

[1] בראשית (וישב) לט, יד-טו; שם יז-יח; יט-כ

[2] To Kill a Mockingbird.

[3] בראשית (וישב) לט, ט