ושאלת - ask@veshaalta.com

הפסח השני של חזקיהו | עצירה למחשבה על פרשת בהעלותך תשפ״ה

עצירה למחשבה על פרשת בהעלותך תשפ''ה

המלך חזקיהו שיקם וטיהר את המקדש אבל היה מאוחר מדי עבור הקרבת הפסח.

הוא לא רצה לוותר על הקרבן ולכן, בהסכמת העם, הוא הכריז על פסח שני.

כמו בפרשתנו.

והוא ניצל זאת כדי למשוך את תושבי ממלכת ישראל השכנה, אלו שלא גלו, לחזור בתשובה ולהצטרף לקרבן.

איך הוא עשה זאת? ומה לומדים מזה לדורנו?

*   *   *

הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   * 

יחיד ומיוחד היה חזקיהו. בן אחז הרשע – ומלך צדיק.

עליו[1] נאמר: וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְדֹוָד כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה דָּוִיד אָבִיו.

הסיפור הבא מופיע רק[2] בדברי הימים.

חזקיהו שיקם וטיהר את המקדש – הכנה לקרבן הפסח. אבל התברר שהעבודות אינן יכולות להסתיים בזמן כדי להביא במועד את קרבן הפסח. והרי זה הקרבן הראשון של כל עם ישראל, הראשון שהתקבל עוד במצרים, לפני שיצאו ביד רמה, לפני שניתנה תורה!

האם יחכו עוד שנה? יאבדו את המומנטום? הפסח לא קרב שנים רבות וכעת יידחה לעוד שנה?

וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו וְכָל הַקָּהָל בִּירוּשָׁלִָם לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי – טוב מאוחר מאשר לעולם לא.

תקדים חלקי נמצא[3] בפרשתנו.

אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה, לָכֶם אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם – וְעָשָׂה פֶסַח לַידֹוָד בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי

עדיין, שם מעטים, וכאן – כל העם. ואכן ר' יוחנן[4] ידייק:

איש איש כי יהיה טמא לנפש – איש נדחה לפסח שני ואין ציבור נידחין לפסח שני.

האם חזקיה חלק על ר' יוחנן?

היה לו קל וחומר: אם פסח שני נחגג עבור מעטים, כל שכן עבור כל העם כולו!

(ויש עוד אפשרויות פרשניות שמצאו חכמינו להיתר ההקרבה של חזקיהו).

יצויין כי חזקיהו לא החליט על דעת עצמו. וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו וְכָל הַקָּהָל.

וגם אז: וַיִּישַׁר הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וּבְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל – השרים לא היו בעד.

אבל בסוף הוסכם: ייערך פסח שני.

****

התיקון הכללי של חזקיהו

 

בימינו ידוע: קשיים הם אתגרים, ואתגרים הם הזדמנות ליעדים חדשים ומטרות גבוהות.

זה קרה גם אז.

חזקיהו ניצל את ההזדמנות של פסח שני כדי למשוך את שאר העם, תושבי ממלכת ישראל לשעבר, שיעלו לרגל, שיצטרפו לקרבן.

האם לא היו כולם שם בְדֶרֶךְ רְחֹקָה? והפסוק מדבר לא רק לזמנו אלא לְדֹרֹתֵיכֶם…

זה התחיל בימי ירבעם בן נבט, המלך הראשון של המורדים, שאסר לעלות לרגל לירושלים. במקום זה, בנה עגלי זהב וגם דחה את חג הסוכות לחודש.

ניתן לשער כי ירבעם הזיז את מועדי השנה כולם חודש אחד קדימה, גם הפסח.

הפסח השני של חזקיהו העניק לבני ממלכת ישראל פסח במועד שהתרגלו אליו מאות שנים.

אבל איך משכנעים את השכנים הרחוקים לחזור אל המקדש?

בעידן ללא רדיו ואינטרנט, איך מגיעים אל הציבור הרחב? נסו לחשוב…

אם גיליתם מה טוב ואם לא אז הנה התשובה.

שליחים.

זה היה מקובל במדינות אחרות, כמו אצל אחשורוש. וגם חכמינו שיגרו שליחים כדי ליידע קהילות רחוקות למתי נקבעו ראשי חודשים.

אמנם כאן לא מספיק להודיע: יש פסח, תבואו!

צריך להתחבר.

****

לגעת בלב

 

חזקיהו הכין מכתב מיוחד, ורצים, שליחים מהירים, פירסמו את הקריאה ברחבי ממלכת ישראל.

הבה נאזין למה שקראו הרצים[5] באזני העם ולמסר שמאחוריהן. שבעים ושש מילים – לא יותר מדי.

בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – כולכם בני יעקב אבינו, כמונו.

 שׁוּבוּ אֶל יְדֹוָד אֱ-לֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל – התרחקתם, אבל תמיד אפשר לחזור.

וְיָשֹׁב ( יחזור א-לוהים) אֶל הַפְּלֵיטָה הַנִּשְׁאֶרֶת לָכֶם מִכַּף מַלְכֵי אַשּׁוּר – רובכם גליתם. אתם השרידים

ְוְאַל תִּהְיוּ כַּאֲבוֹתֵיכֶם וְכַאֲחֵיכֶם אֲשֶׁר מָעֲלוּ בַּידֹוָד אֱ-לֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם – אתם לא חייבים להיות דומים להם.

וַיִּתְּנֵם לְשַׁמָּה (=הרס וחורבן) כַּאֲשֶׁר אַתֶּם רֹאִים – ראיתם מה היה עונשם.

עַתָּה אַל תַּקְשׁוּ עָרְפְּכֶם כַּאֲבוֹתֵיכֶם – הם לא רצו להקשיב. בחרו להתעקש. ואתם?

תְּנוּ יָד לַידֹוָד וּבֹאוּ לְמִקְדָּשׁוֹ אֲשֶׁר הִקְדִּישׁ לְעוֹלָם – בעבר נאסר עליכם לעלות לרגל והמקדש נטמא, אבל עכשו הכל בסדר. המקדש בירושלים נועד לדורות. גם לעכשו.

וְעִבְדוּ אֶת יְדֹוָד אֱ-לֹהֵיכֶם וְיָשֹׁב מִכֶּם חֲרוֹן אַפּוֹ – א-לוהים כועס עליכם, אבל חזרה בתשובה והבאת הקרבן יבטלו את הכעס.

כִּי בְשׁוּבְכֶם עַל יְדֹוָד אֲחֵיכֶם וּבְנֵיכֶם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שׁוֹבֵיהֶם וְלָשׁוּב לָאָרֶץ הַזֹּאת – הגולים יוכלו לחזור!

כִּי חַנּוּן וְרַחוּם יְדֹוָד אֱ-לֹהֵיכֶם וְלֹא יָסִיר פָּנִים מִכֶּם אִם תָּשׁוּבוּ אֵלָיו – א-לוהינו מקבל כל אחד בתשובה.

עכשו ראו השרים שהפסח השני יאחד את העם, שיחזור בתשובה – וגם הם הסכימו.

האם כל תושבי ישראל באו? לא. היו גם שזלזלו ולעגו, אבל היו שעלו לרגל ושינו את חייהם.

ולמדנו: העם זקוק לקריאה להתעורר ולשוב אל השם, זה תמיד אפשרי.  ולא צריך להתייאש גם אם לא כולם מקשיבים…

*   *   *

עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

[1] דברי הימים ב כט, ב

[2] פרק ל.

[3] במדבר (בהעלותך) ט, י-יא

[4] פסחים סו ב

[5] דברי הימים ב ל, ו-ט

 

השאר תגובה





G-RHTQNEGE24