מי מכר את יוסף? | עצירה למחשבה על פרשת וישב תשפ״ו
כן, האחים חטאו והתאכזרו ליוסף, אולם האם הם גם מכרוהו לעבד? התשובה כתובה בפסוק, אבל צריך לדעת לפענח אותה. ואיזה נס נסתר היה כאן?
(כ610 מילים)
* * *
הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>
* * *
זה סיפור[1] קשה. אבל נגלה בו היבט של זכות.
כל אחי יוסף שונאים אותו. אבא יעקב, בתקוה לקירוב לבבות, שולח אותו לשאול בשלומם. יוסף מחפש אותם בשכם ומגיע עד דותן.
וכאן מתחילה הדרמה.
וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ – מתכננים רצח!
הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא. וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו – האם הם מוכנים להרוג את אחיהם, כמו קין את הבל, או רק משתעשעים בדמיונות כדי לשחרר כעס?
וַיֹּאמֶר רְאוּבֵן: הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר, וְיָד אַל תִּשְׁלְחוּ בוֹ – יש לו תוכנית סודית
לְמַעַן הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם, לַהֲשִׁיבוֹ אֶל אָבִיו – מטרתו האמיתית להצילו, לאחר שיירגעו או ברגע שיוכל להתחמק מהם.
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּא יוֹסֵף אֶל אֶחָיו וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת יוֹסֵף אֶת כֻּתָּנְתּוֹ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים – סמל הפינוק של יעקב.
וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם – הבור נחפר לאגור מי גשמים, ובתקופה זו של השנה הריהו ריק.
הסיפור מדלג על כך שיוסף מתחנן על נפשו, כפי שנקרא בהמשך, במפגש של כולם במצרים…
וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם – האם יוסף הוא שהביא להם את הלחם מהבית?
וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה, הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה – וזה נותן רעיון ליהודה:
לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְיָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא.
****
מי הוציא את יוסף מהבור?
וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו – האם רק שמעו את דבריו או גם הסכימו למכירה, ואף ביצעו אותה בפועל?
וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים – מה חלקם בעלילה?
וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר – האחים או הַמִּדְיָנִים?
פרשני הפשט שלנו נחלקים בדבר…
איזכור הַמִּדְיָנִים ומשיכת יוסף מופיעים ברצף. לכן: הַמִּדְיָנִים שמעו את יוסף, ניגשו לבור, העלוהו – ומכרוהו לישמעאלים שימכרוהו למצרים.
כך סבורים אונקלוס, הרשב"ם, והבכור שור בפירושו הראשון.
אמנם סמיכות הפסוקים אינה ראיה. יתכן שהיו אלו האחים, הנזכרים בפסוק שלפני כן, ששמעו בקול יהודה, שלפו את יוסף מהבור ופתחו שרשרת מכירות שתוביל את אחיהם למצרים.
כך סבורים רש"י, הרד"ק, והבכור שור במסקנתו. לשיטתם, התורה בכוונה סתמה ולא פירשה את חטא האחים, לחוס על כבודם, כפי שלא פירטה את תחנוני יוסף והתעלמותם.
שתי קריאות אפשריות כאן, אך יש לנו דרך להכריע!
****
נס נסתר
הכל תלוי במילה[2] אחת: וַיִּשְׁמְעוּ. איך קיבלו האחים את הצעת יהודה?
השורש ש.מ.ע מופיע בתורה מאות פעמים. בצירוף מילת עזר, לשמוע בקולו, לשמוע אליו, הפועל מציין הסכמה ועֲשִׂיָּה. במילה אחת: ציות.
כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ, מְצַוֶּה[3] א-לוהים על אברהם. וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹלִי, משכנעת[4] רבקה את יעקב. וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב אֶל אָבִיו וְאֶל אִמּוֹ – מציית[5].
ש.מ.ע בלי מילת עזר מציין שמיעה והבנה ותו לא. וְיַעֲקֹב שָׁמַע כִּי טִמֵּא אֶת דִּינָה, ואז[6] המתין לבניו. אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי, מבקש[7] עפרון מאברהם, כי אין הוא יכול ואין הוא רוצה לחייבו לשמוע בקולו. לאה מאושרת בהולדת בנה השני ואומרת: שָׁמַע יְדֹוָד כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי. א-לוהים ידע וחנן אותה בלי שביקשה.
ההבדל בין שני הביטויים מופיע בבירור בהתגלות המלאך להגר. הוא[8] אומר:
וַיִּשְׁמַע א-לוהים אֶת קוֹל הַנַּעַר – סבלו של ישמעאל בא לפניו.
שָׁמַע א-לוהים אֶל קוֹל הַנַּעַר – נענה לבקשתו, לצמאונו, והנה באר מים.
ואצלנו? נאמר אך ורק וַיִּשְׁמְעוּ. שמעו, אבל לא הסכימו, וממילא לא הוציאו את יוסף מהבור למכרו!
לכן ראובן מופתע לגלות שיוסף נעלם מהבור (ותוכניתו להצילו עלתה בתוהו). ולא רק הוא אלא כל האחים, שלא ידעו שיוסף כבר נמכר, כדברי הרשב"ם.
נכון. הם חטאו מאד. אמרו שיהרגוהו, ואז התנפלו על יוסף, קרעו את בגדיו, השליכוהו לבור, התעלמו מתחנוניו, ואפילו ישבו לאכול לחם…
אבל לא הם שמכרו את יוסף. הם שקלו את הרעיון, אבל לא ביצעו אותו בפועל.
את זה עשו הַמִּדְיָנִים.
כפי שנאמר לאברהם, וכפי שפירשו חז"ל, א-לוהים תיכנן[9] להוריד את יעקב ומשפחתו למצרים. שלא מדעת, האחים מילאו את חלקם והשליכו את יוסף לבור. לא היה צורך שייכשלו בעוול הנורא, שעליו ייאמר[10] וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ – מוֹת יוּמָת.
וזה היה נס. דווקא בגלל שיכלו בהמשך למכור את יוסף, א-לוהים חס עליהם וְחָשַׂךְ מהם את העבירה.
* * *
עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>
* * *
[1] בראשית (וישב) לז, א-כח
[2] משה עמנואלי, ספר בראשית, הסברים והארות.
[3] בראשית (וירא) כא, יב;
[4] בראשית (תולדות) כז, מג
[5] בראשית (תולדות) כח, ז
[6] בראשית (וישלח) לד, ה
[7] בראשית (חיי שרה) כג, יא
[8] בראשית (וירא) כא, יז
[9] בראשית (לך לך) טו, יג, שבת פט ב.
[10] שמות (משפטים) כא, טז
