מן הרגע הראשון | עצירה למחשבה על פרשת מקץ תשפ״ו

לפנינו שיעור בדרכו של המדרש.

ליוסף היתה תוכנית עמוקה עבור אֶחָיו, אבל מתי בדיוק הוא רקם אותה, ואיך הגיע אליה? ומה אנו לומדים מכאן על ההיסטוריה היהודית?

(כ630 מילים)

* * *

הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

* * *

הסיפור מתחיל.

יוסף בן שלושים. הוא כבר שלוש עשרה שנה בַּנֵּכָר. וחייו השתנו לטובה. העבד הפך למשנה למלך. בזכות ההבנה המהירה שלו, פרעה מוקסם ומעניק לו את המשרה החשובה ביותר באימפריה המצרית הגדולה.

הוא גם מתחתן, והשמות שהוא בוחר לשני ילדיו מעידים^[1] על מה שהוא חושב ומרגיש. מְנַשֶּׁה – כִּי נַשַּׁנִי (השכיחני) אֱ-לֹוהִים אֶת כָּל עֲמָלִי וְאֵת כָּל בֵּית אָבִי, את כל הצרות וגם את המשפחה שבה גדלתי, אצל אבא יעקב. ואז אֶפְרָיִם – כִּי הִפְרַנִי אֱ-לֹוהִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי. זו ארץ עוני אבל דווקא כאן זכיתי לפרות ולרבות.

נשים לב: יוסף, כמו בבית פוטיפר, כמו לפני פרעה, מצטיין ביראת שמים. לכן הוא מייחס את הצלחתו לא-לוהים. אבל הוא אינו יוצר קשר עם משפחתו של פעם. מה שהיה היה. עכשו התחלה חדשה.

רק כאשר מגיעים האחים להשתחוות לפניו, לאחר עשרים ושתים שנה, העבר מתעורר לחיים.

וַיָּבֹאוּ אֲחֵי יוֹסֵף וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אַפַּיִם אָרְצָה – הם רואים את צפנת פענח, המשנה למלך מצרים.

וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וַיַּכִּרֵם – אבל הוא יודע בדיוק מי הם.

בן רגע, יוסף מתכנן תוכנית מורכבת, שתביא אליו את בנימין אחיו, שתיצור נסיון עבור שאר האחים: האם יפקירו את אחיהם כפי שנתנו ליוסף להימכר?

ולכן –

וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם – התוכנית מתחילה.

נשים לב: כמו התוכנית להצלת מצרים שהציע לפרעה, גם זו נולדת ומתעצבת במהירות הבזק, ברגע אחד של מפגש^[2] לאחר עשרים ושתים שנה.

נדגיש: רק אז!

ואולי לא? למדרש יש הסבר שונה ומפתיע…

****

מלכודת לאחים

נחזור תשע שנים אחורה.

יוסף הצליח בן רגע לחבר תוכנית כלכלית לפרעה, ובזכותה הפך למשנה למלך. אבל זה לא הכל. כבר ברגע ההוא, שבו קיבל יוסף את המינוי, הוא הגה תוכנית נוספת, תוכנית מיוחדת עבור משפחתו.

המדרש^[3] משחזר:

שלוש גזירות גזר:

שלא ייכנס עבד למצרים; ושלא ייכנס אדם בשני חמורים, שלא יוליכו חמרים תבואה ממקום למקום, שלא ייכנס אדם עד שלא יכתוב שמו ושם אביו ושם זקנו.

הגזירות של יוסף הן לטובת מצרים וכלכלתה. הוא מאפשר לזרים לרכוש תבואה, אבל רק בעצמם, וכדי משא חמור ותו לא, כדי למנוע ספסרות. הוא גם תובע רישום זהותו של כל קונה. סביר ויעיל – אבל ליוסף יש גם מטרה נסתרת, שאליה מכוון המדרש.

אֶחָיו יהיו חייבים להגיע בעצמם לרכוש תבואה, הוא יֵדַע מתי יגיעו, ויוכל לזמנם אליו – ואנו מכירים את המשך הסיפור.

נשים לב: לפי הפירוש של המדרש, יוסף חכה להם החל מן הרגע שבו הפך למשנה למלך. כבר אז יָדַע שהם יצטרכו להגיע למצרים. כבר אז הכין את תנאי השיווק שיאפשרו לו לדעת מתי הם באים ולהביא אותם אליו בתואנה כזו או אחרת. והכללים שקבע היו סבירים ולא מעוררי חשד!

יש כאן, שוב, כשרון אדיר ויכולת לחשב קדימה, לראות את הנולד. ועדיין, מה הוביל את יוסף לחשוב על כך?

****

חכמת יוסף

הכל מתחיל בבית, בחינוך של יעקב אבינו.

יוסף שמע מאביו על הנבואה של סבא אברהם, על הגלות שמצפה לבית ישראל. הוא עצמו התגלגל למצרים, הפך מעבד למשנה למלך, זיהה את סכנת הבצורת, שתוריד רבים למצרים, גם את משפחתו. והוא מקשר הכל יחד, מבין מה שהפילוסוף הגל יכנה "ערמת ההיסטוריה". מה שעבר עליו – מכירתו, בית הכלא ויכולתו לפתור חלומות, הבצורת והמינוי – כל אלו סוללים את הדרך למימוש הנבואה העתיקה לאברהם אבינו.

את כל זה תופס יוסף ברגע אחד, בשעה שפרעה מקבל את ההמלצה הכלכלית שלו וממנה אותו למשנה למלך.

איך ביצע יוסף את המהפך המחשבתי הזה? ובכן, הוא היה חכם מאד, והוא גם הסתכל על העולם דרך המסורת של בית יעקב. הוא היה יכול לומר לעצמו מה^[4] שיאמר מרדכי היהודי לאסתר לגבי חובתה לשרת את עַם ישראל ולבוא לפני אחשרוש ולבקש על עמה.

וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת – דברים לא קורים סתם! המינוי שלו מיועד למטרה חשובה, למען כל עַם ישראל.

יוסף הבין את התפקיד שמוטל עליו, ונערך לקראתו. לכן הגזירות שמשחזר המדרש. לכן התוכנית.

עכשו נשאר רק לחכות שהאחים יגיעו.

והם באים.

* * *

עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

* * *

[1] בראשית (מקץ) מא, נא-נב

[2] בראשית (מקץ) מב, ו-ז

[3] מדרש רבה בראשית, מהדורת מירקין, עמ' 100, לפסוק "ויוסף הוא השליט".

[4] אסתר ד, יד